ד"ר איתי בארי ומנצור סעד - בי"ס למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה 

מחקר זה מביא בקצרה את מבנה מחקר פעולה יישומי שיערך בקרב קבוצות מבוגרים הטרוגניות, יהודים וערבים, תושבי עכו. מטרת המחקר לזהות, לאפיין ולתת מענה ראשוני לצרכים מקומיים הנקשרים בשיפור מרקם היחסים העדין בין האוכלוסיות השונות. המענה לצרכים אלו יינתן על ידי השתתפות של תושבים בתהליכים עירוניים ובתהליכי קבלת ההחלטות ברשות המקומית, עיריית עכו. המחקר ידגיש את הצרכים המשותפים לתושבים היהודים והערבים ואת מקומה המרכזי של העירייה ומנהיגיה בהובלת תהליכים קהילתיים ובהיענות לצרכים מקומיים. שאיפתנו היא כי המחקר, כמחקר פעולה, יכלול פרויקט אחד לפחות, המשותף לרשות המקומית ולתושבים, כמודל לשיתוף תושבים מקבוצות שונות. במקביל לעשייה בשטח, יערך סקר צרכים וניתוח עמדות בקרב הקבוצות ההטרוגניות והציבור הרחב, לפני ואחרי המחקר היישומי.

 

לפיכך, מחקר זה עשוי (1) לשפוך אור על מודל המחקר: השפעתה של ההשתתפות בתהליכי קבלת החלטות מקומיים אלו על תפיסות של תושבים (2) לשפר את תהליכי השיתוף עצמם ברשות המקומית. (3) לשפר את איכות החיים של התושבים, בעיקר סביב מרקם החיים המשותף ליהודים וערבים.

אנו מניחים כי קשרי הגומלין בין הרשות המקומית לתושבים ובין התושבים עצמם יכולים להתקדם ולהשתפר. כמו כן, אנו מאמינים בתפקידה המרכזי של הרשות ליזום ולהוביל מהלכים שעשויים לשפר את המצב הנוכחי. אנו בטוחים כי המנהיגות המקומית רואה עצמה כגורם מוביל בקהילה שעשוי לקדם תהליכים חברתיים חיוביים. כיום, רשויות מקומיות רבות בעולם המערבי והדמוקרטי חוות תהליכי מעבר משלטון מקומי למשילות מקומית (From Local Government to Local Governance). חלק ממאפייני שינוי זה כולל שיתוף תושבים בהיקף ובמתודות שטרם נראו בעבר. בכך, הרשות המקומית הופכת לרשות נענית (Responsive Authority) ונגישה (Accessible Authority) יותר מבעבר (Stoker, 2004). תפקידה הייחודי של עיריית עכו, כגורם מנהלי ודמוקרטי מקומי, עשוי לתרום לשיפור היחסים בין הרבדים המרכיבים את האוכלוסייה בעיר ושיפור היחסים בינם לבין הרשות המקומית.

כיום, מוכרים מספר מודלים של שיתוף תושבים בקבלת החלטות ובעיצוב המדיניות ברמה המקומית. אלו, מאפיינים לא מעט מדינות כגון ארצות-הברית, הולנד, ובעיקר במדינות הסקנדינביות: נורבגיה שוודיה ודנמרק. השיתוף יכול להתקיים במגוון תחומים אולם מסתמן כי תושבים מעדיפים בדרך כלל להיות שותפים בקבלת ההחלטות הנוגעות להם באופן ישיר. תחומים אלו יכולים להיות שונים בין תושבי שכונה אחת לאחרת, בין תושבי רחוב אחד לאחר ובין תקופה אחת לאחרת. הדרכים העיקריות לביטוי שיתוף זה כוללים קבוצות דיונים עירוניים וועידות אזרחיות המשותפות לתושבים ולנציגי הרשות המקומית. הכרה והבנה של הצרכים של האחר מסייעת בגישור על הפערים בין הצדדים. כמו כן, ידוע כי שיתוף התושבים בשלבים מוקדמים בתכנון פרויקטים עירוניים מצמצמת את התנגדויות  והחיכוכים הנקשרים באותם פרויקטים, ובמיוחד אם הם נתפשים כפוגעים או המפריעים לחלק מהתושבים (Michels Ank & De Graaf Laurens, 2010).