פרויקט מרחב משותף לחיזוק הדו קיום בעכו

ד"ר אורה מור - שפה חינוך וחברה, אוניברסיטת חיפה 

המושג "שיתוף" נמצא כשחקן מרכזי בשדה החינוך כבר זמן רב. תוכניות לימוד והוראה, שברובן הגיעו מעבר לים, תורגמו לשפת המקום ומצאו להם כר נוח לפעולה גם בעכו. השיתוף התקיים במתכונות שונות בתוך מסגרות החינוך הנפרדות לפי שפת הוראה – עברית או ערבית. אולם, עד כה, לא תפס ממד השיתוף את מקומו כמסגרת חינוך משותפת-יום-יומית לילדים, לצוותי הוראה ולהורים.

 מחקר זה מבקש להציע תהליך של בניית מודל חינוכי משותף בעכו, מודל שיכול להוות דוגמה לערים מעורבות – כמנוף להתפתחותה של עיר כעיר משותפת. קיומו בעכו, יכול להרחיב את מודל ה"דו-" להנכחה (מלשון נוכחות) של שפות-תרבותיות-אוכלוסיות נוספות הקיימות במרחב עירוני מוגדר.

יתרונות החינוך הדו-לשוני

יתרונות החינוך הדו-לשוני באים לידי ביטוי במישור האינדיבידואלי של היחיד/ה ובמישור הקהילתי, הרחב יותר. במישור האישי, מחקרים מצביעים על כך שלילדים דו-לשוניים יכולות קוגניטיביות גבוהות, יכולות הבאות לידי ביטוי במיוחד במקצועות שדורשים פתרון בעיות, למשל במתמטיקה ובפיזיקה (Baker 2001; Bialystok 1996). המשמעות אינה קשורה רק לאוצר מלים שנרכש בשתי שפות, כי אם גם לדרך שבה נבחרות המלים ולאופן שבו מתנסחים המשפטים. התוצאה הישירה היא – ביטויים גבוהים של יצירתיות מחשבתית וביקורתית. במישור החברתי, נמצא כי מסגרות דו-לשוניות הן מסגרות רגועות יותר, סובלניות יותר ופחות אלימות מן המסגרות הרגילות-ההומוגניות לכאורה (Cummins 1995; Svirsky et al 2007). שורת היתרונות הבדוקים הללו מאפשרת התנסות במהלך שיכול להקרין על סביבתו הקרובה והרחוקה כאחד.